בשנים האחרונות סופגים הבנקים ביקורת ציבורית חריפה. אחת הטענות המרכזיות העולות היא שהיחס שלהם ללווים קטנים שנכנסו לקשיים קשוח ונוקשה, וכי הם נחושים לגבות את החוב תוך גביית ריבית פיגורים גבוהה. לעומת זאת, כאשר מדובר בלווים הגדולים של המשק ("הטייקונים"), היחס של הבנק סלחני יותר, והם מאפשרים לאותם לווים לגלגל הלאה את החוב.
"הוראה זו נועדה להסדיר את הפעולות שיש לנקוט לצורך הגברת ההוגנות והשקיפות בעת גביית חובות מלקוחות אשר אינם עומדים בתנאי הלוואתם. הוגנות ושקיפות נדרשים לא רק בעת מתן ההלוואה, כי אם גם בעת הטיפול בגביית חובות, טרם נקיטת הליכים משפטיים ואף לאחריהם", כתבה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, במסמך המסדיר את ההוראות.
ההנחיות כוללות סעיפים רבים, שמטרתם לשפר את היחס של הבנק ללקוח שנקלע לקשיים, באמצעות הגברת השקיפות כלפיו, איתור הבעיה בזמן והטלת אחריות על הבנק בפעילות מול ההוצאה לפעולה ומול עורכי הדין החיצוניים שהוא שוכר על מנת שיטפלו בגביית החוב.
להל"ן עיקרי הנהלים:
* הקמת מחלקה שתתמחה בנושא. סמכויותיה ותפקידיה ייקבעו על ידי הדירקטוריון וההנהלה – מחלקה זאת תעסוק בביצוע תהליכי גבייה תוך שקיפות מול הלקוח, בדגש על ניהול מו"מ והגעה לפשרה, וגם איתור הבעיה אצל הלקוח מבעוד מועד.
* שקיפות ללקוח לגבי הריבית המקסימלית שתיגבה ממנו, והתראה מראש על התעוררות הבעיה – נוספו מגבלות נוספות בחופש הפעולה של הבנק בקביעת הריבית. כמו כן, על הבנק להקפיד על שקיפות, ועל הלקוח לדעת כבר בעת נטילת ההלוואה מה הריבית המקסימלית שתיגבה ממנו במקרה של בעיה.
* פיקוח על פעילות משרדי עורכי הדין החיצוניים, כולל ביקורת חיצונית על פעילותם מדי 3 שנים – על הבנק לפקח ולבקר את פעילות עורכי הדין החיצוניים, ולהתעדכן באופן שוטף בפעולות שנקטו כנגד הלקוחות. כמו כן מדי שנה יפיק הבנק דוח הסוקר את החוב שהועבר לטיפול חיצוני, ואת הסטטוס שלו. זאת ועוד, מדי 3 שנים יבצע הבנק ביקורת על אותם משרדי עורכי דין, על ידי הביקורת הפנימית של הבנק או באמצעות שימוש ברואה חשבון חיצוני. דוחות אלה ירוכזו במחלקה לטיפול בגביית חובות, ויועברו גם להנהלת הבנק.
בנוסף לכך, גם אם הלקוח מצוי בהליך משפטי מול הבנק, חובה על הבנק להמשיך לשמור על קשר עמו, ובמידת הצורך להעביר לו מידע על חשבונותיו.
* גביית הוצאות משפטיות מהלקוח רק לאחר פסק הדין ובהתאם לקביעת בית המשפט – הבנק לא יוכל לגבות על דעת עצמו מהלקוח את הוצאות המשפט, וכי הגבייה תתבצע רק לאחר מועד פסיקת בית המשפט, "וזאת בסכום שנפסק על ידי בית משפט או רשות שיפוטית אחרת".
* חובת עדכון של לשכת ההוצאה לפועל בשינויים במצב הלווה תוך 7 ימים – על הבנק מוטלת אחריות להעביר ולעדכן את ההוצאה לפועל בכל שינוי במצבו של הלווה בתוך שבעה ימים, וזאת על מנת להימנע ממצב שבו ההוצאה לפועל אינה מעודכנת, מה שעלול לפגוע בלקוח.
* העברת מידע ללווה על מצבו בלשכת ההוצאה לפועל ללא גביית עמלה – עדכון הלקוח על מצבו בלשכה להוצאה לפועל: "על מנת שהלקוח יוכל לכלכל צעדיו באופן מיטבי, יש להציג בפניו לא רק את יתרת החוב הרשומה בספרי הבנק, אלא גם מידע על אודות יתרת חובו בהתאם למעודכן בלשכת ההוצאה לפועל", כותבים בבנק ישראל, ומדגישים כי אסור לבנק לגבות עמלה בגין מידע זה, "מאחר שהמידע נגיש לתאגיד הבנקאי כנושה ואינו כרוך בתשלום כלשהו".
* מתן מידע ללקוח על חשבונותיו גם כשהוא נמצא בהליך משפטי מול הבנק – "נקודת המוצא ממנה יוצאת ההוראה היא שחובות יש לשלם. יחד עם זאת, אנו מצפים מהתאגיד הבנקאי לנהוג בהוגנות כלפי הלקוח בכל שלב של מערכת היחסים עם הבנק, גם כאשר היא עולה על שרטון"
כל המידע הזה על התקנות החדשות מאלץ אותנו לשאול את השאלות התקפות הבאות
ההנחיות אמורות היו להיכנס לתוקף החל מינואר 2018, האם הבנקים מאז אכן פועלים בהתאם להנחיות?
מדוע הבנקים שוכרים עורכי דין חיצוניים לטיפול בגביית התשלום מחייבים ? הרי יש להם מחלקה משפטית ואת עורכי הדין שלהם…
מדוע הבנקים גובים ריבית גבוהה מהחייבים שגם ככה נמצאים בבעיה כלכלית?
אם אתה רוצה לקרוא את המאמר המקורי
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001175270
